תחום הסמיקונדקטור הוא הלב והמוח של הייטק. כאשר ההייטק בארץ ובעולם חולה, הלב המוח חולים שבעתיים. כך מתארים את מצב שוק הסמיקונדקטור בעולם המנכ"לים של מרכז התכנון הגדול ביותר של חברת מוטורולה בעולם, בתחום ה-VLSI.

לדעת ישראל קשת ורונן שטייר, אין לייחס את המצב הגרוע של השוק למצב הפוליטי - מדיני בארץ לאינתיפאדה או למלחמה בעירק. המצב בעולם קשה בעיקר אחרי -ה11 בספטמבר, כאשר הכלכלה העולמית קיבלה מכה נוספת, לאחר שבעקבות הגאות הגדולה וניפוץ הבועות והחלומות באו הצלילה והשפל. במידה מסוימת רואים אצל רבים מעין "שמחה לאיד". העיתונות "חגגה" ועסקה בהתמוטטות "המתעשרים החדשים", בעלי השכר המנופח של עובדי ההייטק ושמחה לאידם. זוהי שמחת שוטים, אומר קשת, האנשים השקולים יותר מבינים שכאשר ההייטק מקרטע, הרי הקטר של הכלכלה מקרטע. אכן תחום ההייטק מעסיק שיעור נמוך של עובדים יחסית למשק. מדובר בשברי אחוזים מכלל המועסקים במשק ותחום הסמיקונדקטור מעסיק פחות משאר הענפים. ההייטק היה הקטר לא משום שהעסיק המוני בני אדם, אלא משום שהוא גורר אחריו מועסקים רבים נוספים במשק.

המנוע לצמיחה
ההייטק הוא מנוע לצמיחה מכמה סיבות.
א. על כל אדם המועסק בתעשיית ההייטק מועסקים בעקיפין עוד שלושה אנשים שנותנים לו שירותים.
ב. ההייטק הוא יצואן גדול, המכניס דולרים למשק.
ג. אנשי ההייטק הם בעלי כוח קניה גדול.
ד. אנשי ההייטק משלמים מיסים גבוהים לקופת המדינה.
לגבי תחום הסמיקונדקטור, כל מה שנאמר על ההייטק נכון שבעתיים. כיום, התחום נמצא בתחתית הגיא, תוך תקווה, שבקרוב יתחיל הטיפוס למעלה. העלייה לא תהיה מהירה כפי שטיפסו בזמנן "הבועות", אבל לדעתם של אנשי שיחנו, אין ספק שהטיפוס למעלה יגיע. לדברי ישראל קשת, יש הבדל עקרוני בין האדם לבין בעלי חיים. העולם עפ"י חז"ל מחולק לדומם, צומח, חי ולאדם המכונה "מדבר". לאדם יש צימאון רב לתקשורת. בין שזה מידע ונתונים ובין שזה אינטרנט, טלפון סלולרי, או סלולר משלב PDA. זהו צימאון שלא ניתן לדיכוי והתקשורת המתפתחת ללא מעצור היא פועל יוצא של התכונה האנושית הזאת. לדעתו, תחום הסמיקונדקטור, שהינו חיוני לכל אחד מאותם תחומי תקשורת שהוזכרו, יגאה שוב. כל אמצעי תקשורת, כדי להתקיים חייבים להשתמש בסמיקונדקטור כתשתית טכנולגית, ובכל אחד מהם הרכיבים של MSIL (Motorola Semiconductor Israel Ltd.) נמצאים בתשתית. מסקנתו של קשת ברורה. לדעתו שוק התקשורת חייב להתאושש, וכן גם תחום הסמיקונדקטור.

תחום בלתי מנוצח
רונן שטייר רואה את סימני ההתאוששות בתעשייה, אבל בקצב איטי ממה שאנליסטים צפו. לדעתו, ההתאוששות בענף תתחיל אולי כבר בסוף שנה זו, בודאי בשנה הבאה. ל- MSIL יש מעין ביטוח לקראת הצמיחה, משום שהיא מפתחת בתחומי ה- Wireless LAN וה-3G המתחרים זה בזה. ל- MSIL יש אחיזה איתנה בכל אחד מהתחומים. אם השוק יפנה לתחום אחד יותר מאשר לשני, החברה לא תינזק. כלל התעשייה בעולם מבוסס סמיקונדקטור. לא מעלים על הדעת מכשיר כל שהוא בעולם שאין בו סמיקונדקטור. למשל, במכוניות, במקררים, או במכשירי צריכה חשמליים - טלויזיות, VCR ו- DVD וכמובן בעולם התקשורת - מחשבים, טלפונים ו-PDA. הדרישה למוצרים חדשים עולה כל הזמן ונעשות אפליקציות חדשות שמושכות את היריעה מעבר למוצרים הקיימים. לדברי שטייר, לפני שנתיים לא חלמו שישקיעו אגורה שחוקה ברכישת מכשירים סלולריים שיודעים גם לצלם ולהעביר מידע ויזואלי. היום, בשוק זה בעולם קיימים ביקושים גדולים מעל למצופה. ישראל קשת נזכר בדבריו של אחד מבכירי התחום אשר סיפר, שבשנות ה-70, בכנס של התחום, שהתקיים באחד מבתי המלון בחו"ל, ניבאו שיבוא יום שבכל מוצר, אפילו השגרתי ביותר, ימצא רכיב סמיקונדקטור, המקטרגים צחקו ושאלו בלגלוג האם יימצא סמיקונדקטור בכל ידית של דלת, רכיב כזה. לכן, לדעתו, הסמיקונדקטור הוא תחום בלתי מנוצח.

שוק המדינות המתפתחות
שטייר מציין שנתון מעודד נוסף הוא שוק המדינות המתפתחות. סין, לדוגמה, עוברת מהפיכה טכנולוגית וישנה קפיצה טכנולוגית אדירה. בסין יש אזורים שאין בהם חשמל, אבל יש לאזרחים מכשירים סלולרים ואינטרנט. מנועי הצמיחה של המדינות המתפתחות הם שיניעו את השוק. בסין יש בתוצר הלאומי הגולמי גידול של %8 בשנה בעקביות כבר מספר שנים וזה כנראה יעזור לתעשיה לצמוח. תופעה נוספת הנצפית בעולם הטכנולוגי של המדינות המפותחות, הוא תהליך תחלופה טבעי. לדעתו של שטייר מה שדחף למפולת היה עודף קיבולת שהיה בכל תחום שרק אפשר לתאר. טכנולוגיות שלא יימצאו להן שימושים ייגנזו. ידלגו על דור של פיתוח שלא "תפס" בשוק ויעברו לדור הבא. גם בסמיקונדקטור היו מוצרים שלא נכנסו לשוק כפי שציפו להם, אבל אי אפשר לעצור את ההתפתחות, אלא לדלג על דור. כפי שהלקוחות דילגו דור, גם הסמיקונדקטור חייב לדלג על דור ולהמשיך לדור הבא של המוצרים. יש יסוד להניח שהיציאה מהמשבר תקרה, אבל בצורה רגועה, לא יבנו מפעלי-יצור גדולים בצורה לא מבוקרת כמו בעבר. השוק יגדל בצורה טבעית, רציונלית, בריאה ומאוזנת.
ש: כיצד מרכז הפיתוח מצליח לנבא את הצרכים העתידים של הטכנולוגיה? איך יודעים במה להשקיע? מה יצליח ומה לא?
ת: יש מכאניזם שעובד ויש שלא עובד. מה שבודאי לא עובד זה הניחוש לשמו המלווה בביטחון עצמי מופרז. תכתיבים לשוק מה יקרה ומה לפתח, אינם עובדים. עובד רק מה שמפותח בשיתוף פעולה עם הלקוחות. פונים ללקוחות (סמיקונדקטור) ומהם ללקוחות של הלקוחות (יצרני המוצרים הסופיים) ורק כך אפשר לדעת מה באמת צריך לפתח ומה יקרה. הלקוחות קרובים לשוק והם יודעים טוב מאחרים מה צפוי שיקרה. לדברי שטייר, מה שמבדיל מרכז אחד ממרכז אחר הוא כיצד פועלים ומה עושים עם ההיזון החוזר המגיע מהלקוחות. יש דוגמאות רבות לכך שכמה אנשים שונים הולכים לאותו לקוח וכל אחד מבין דבר שונה ומפרש משהו אחר. דבר חשוב נוסף הוא התעוזה להבין את הבעיה שהלקוח מתמודד איתה, והניסיון להציע לו פתרון, מעבר ל"אומץ" של הלקוח לדמיין לעצמו מה יש באפשרותו לדרוש. זה מה שמבדיל בין הגדרה רגילה לבין הגדרה שתצליח. "יש בחברה דוגמאות רבות שהלקוח סובב את מרכז התכנון °180 מההצעה המקורית. יש גם מקרים רבים שמרכז התכנון הפנה את הלקוח לכיוון אחר לשם מציאת פיתרון יצירתי שעמד במבחן ההצלחה. רק עבודה משותפת בין המפתחים ואנשי השיווק לבין הלקוח יכולה להביא לפתרון שבו כולם מנצחים".

להירתם לאתגרים
ישראל קשת חושב שאין זה נבון לקבל מהלקוח בקשה לרכיב עם מפרט טכני ברור וסגור על כל משתניו. הדרך הנכונה היא לשבת עם הלקוח ולקבל ממנו את כל המידע על שימושי הרכיב ועל הפונקציות שלו. במקרים רבים יש באפשרות המתכנן להאיר את עיניו ולהראות לו שאפשר לעשות את הדברים קצת אחרת. תרגום הצרכים של הלקוח למערכת בצורה נכונה, מאפשר להגיע לתוצאה אופטימלית. דווקא המקרים הקשים בהם הלקוח ספקן לגבי אפשרויות הפיתוח, הם המעניינים, המאתגרים ושם בדרך כלל טמונות ההצלחות.

ומה עם הגודל ?
מוטורולה, חברת ענק רב לאומית, המנוהלת בהיררכיה ונהלים הנקבעים מגבוה, מתנהלת כספינת ענק מרשימה, אך מתנהלת בכבדות נשאלת השאלה מהם הגורמים המעכבים את מרכז התכנון, מהם החסרונות ? ומה בכל זאת היתרון של הגודל ? תשובת אנשי שיחתנו היא, כי בחברה גדולה יש יותר פורמליזם והיררכיה ולכן יש יותר צורך בתאומים בין פונקציות שונות. דבר זה כמובן דורש זמן וגוזל אנרגיה. אבל היתרון לגודל, לדעתם עולה על החסרונות. בחברה גדולה יש פונקציות שאין בחברה קטנה. למשל, TACTICAL MARKETING, STRATEGIC MARKETING - שיווק אסטרטגי ושיווק טקטי, העוזרים מבית לקדם את התשובות לצרכים. לחברה גדולה יש גב כלכלי שיכול לתמוך ולהוביל למקומות שונים לקבל את הנדרש. יש עמיתים רבים במרכזי תכנון אחרים שיכולים לתמוך ולעזור, דבר שחברה קטנה לא יכולה להרשות לעצמה. בחברה גדולה יש אפשרות ללקט ידע ממקומות רבים, כדי לבנות את המערכת הדרושה ללקוח. לדברי שטייר, עצם העובדה שמדובר בחברה גדולה, ותיקה עם מסורת, במיוחד היום, פותחת דלתות אצל הלקוח. אם יש מוצרים שדורשים חידושים מהשורה הראשונה, לחברה קטנה בדרך כלל קשה להתמודד עם חברה בעלת מוניטין, במיוחד בתחום הסמיקונדקטור. תמיד יש כבר מישהו שמכיר, שעבד, שהתנסה ויכול להוביל את המוצר החדש אל הלקוח. בתוך החברה יש לקוחות פנימיים שעוסקים בתחום הרלוונטי ומהם ניתן לקבל מיפוי פנימי של הנושא. חברה עם עמוד שדרה חזק יכולה ליצור שיתופי פעולה ולפעמים אפילו לרכוש חברות שיכולות להועיל לאותו שוק רלוונטי. "בשנה וחצי האחרונות, חברות רבות בפירוש מעדיפות לעבוד עם חברה גדולה בגלל הביטחון שהיא תשרוד בביזנס ויש עם מי לדבר לטווח הרחוק", מעיד שטייר.

למרות המשבר, גידול בכוח אדם
התחום נחל מכה קשה יחד עם כל ענף התקשורת. החברה נדרשה לנקוט צעדים לצמצם עלויות וליעל תהליכים. למרות הצמצומים בחברה, מרכז הפיתוח לא נפגע והיה בו גידול בכוח האדם. החברה מתייחסת לגופו של עניין לכל נושא ומאחר שהיו פרויקטים חשובים שהצריכו תוספת בכוח אדם, החברה גייסה אנשי מקצוע והגדילה את מצבת כוח האדם. ראוי לציין כי נקלטו מחדש אנשים שעזבו את החברה בתקופה של הפריחה הפרועה בתעשיה. יש לציין גם שהמצב הדולר בשוקי העולם עזר לחברה בשנת 2002.

התייעלות כיצד ?
במסגרת התהליכים שנעשו כדי להתייעל יש לציין את הדברים הבאים: החברה השקיעה במקומות שהעלויות יותר נמוכות, היא מקימה מרכזי פיתוח חדשים באיזורים מתפתחים, כדי להיות מיוצגים בשווקים חדשים. אפשר להעביר, או לפתוח מרכזי פיתוח חדשים במקומות שבהם שכר העבודה זול יותר, בתנאי שהם יעמדו בדרישת הידע האיכות. לדברי קשת, כאשר מדובר בתכנונים מתקדמים ביותר מהשורה הראשונה של הטכנולוגיה, צריך להשאירם במרכזי התכנון המנוסים והמתוחכמים, בישראל למשל, אשר להם ידע וניסיון מוכח. לדעתו, את התכנונים הפחות מתקדמים והפשוטים יותר יש להעביר למרכזים "הזולים". קשת מצדד בכך שהמרכז בישראל יעזור ויתמוך בהקמתם של מרכזים האלה. "החברה צריכה לעבוד ברמות שונות של תכנונים, זו צריכה להיות עבודה של שותפות מכוונת בין המרכזים השונים בעולם ולא של עוינות ותחרות".

ומה חלקה של המדינה ?
מוטורולה וחברות אחרות מתייחסות לעלות R&D כאל עלות כוללת ולא רק לשכר שמשלמים לעובד. בחברה מתייחסים ברצינות גדולה לעזרה מהמדינה. יש לתת את הדעת לשאלה, עד כמה המדינה עוזרת להביא השקעות. למשל, תקציבי המדען הראשי, או סבסוד של קליטת מהנדסים צעירים, הם נושאים משמעותיים להצלחתם של מרכזי תכנון בעולם וגם בישראל המתחרה מול האחרים במשיכת השקעות. מדינת ישראל לא מצטיינת בנושא זה. רק לאחרונה המדינה החליטה לבטל חלק או להקפיא תקציבי מרכז השקעות ושל המדען הראשי.
"אנו נמדדים ברמה הכללית של ההשקעות ולכן אנחנו מצפים להשקעות מסיביות מצד החברה האם. אנחנו עתידים לקבל פחות אם המדינה לא תשכיל לעודד ולהשקיע במקומות הנכונים", דברי שטייר. לדעתו, צריך לזכור שההיטק הביא למדינה השקעות וצמיחה גדולה וכדי שזה יקרה שוב המדינה צריכה לתת על כך את הדעת בעידוד שהיא תיתן לפיתוח ההיטק בדרכים שונות. יש מדינות בעולם שמממנות במלואו את הגידול כוח האדם במרכזי התכנון שלהן. הן מממנות פתיחה של מרכזי תכנון, ותומכות תמיכה מסיבית במרכזים הללו במשך כמה שנים. המדינה צריכה להשאיר,כפי שהיו, את התקציבים של מרכז ההשקעות ולהגדיל משמעותית את תקציבי המדען הראשי. המדינה יכולה להרוויח הרבה משום שעל כל השקעה שהמדינה משקיעה החברות בתמורה משקיעות הרבה יותר. לדברי קשת, למרות כל העיוותים המצב במדינה לא כל כך גרוע. מוטורולה ניצלה מספר הטבות של המדינה. הנחת מס הכנסה שיש לחברות היא הקלה משמעותית. בשלוחה בעומר, אשר נחשבה לאיזור פיתוח, היו הטבות נוספות בהשקעות כדין כל איזור פיתוח. עם זאת, קשת רואה בדאגה את האיום שמרחף על החברות, שעליו יוצאים כל התעשינים למלחמה. המאבק הוא לאבד את ההטבות של מס ההכנסה במרכז הארץ. ביטול הטבה זו לחברה כמו מרכז תכנון, יכול להשפיע עליה קשה. המס הרגיל על רווח, העומד על 36% לעומת המס המוקטן בסך 10% - 0% שמשלמים היום, עלול להיות משמעותי ביותר ולערער את הכדאיות בהשקעות בארץ.

מדוע ישראל ?
כיצד פגעה במרכז התכנון הפגיעה בשווקי התקשורת והסמיקונדקטור? אם מתבוננים בתרומת המרכז לסקטור הסמיקונדקטור בשנת 2002 , אפשר לומר שהיתה חזרה לרמת המכירות שהיתה בשנת 1998 . מוטורולה, שהיתה מושקעת בתחום התקשורת ובצדק, סבלה מהלומה קשה, אבל בשל אותה סיבה תתאושש מהר יותר מאחרים, אומר שטייר. "אנחנו תורמים לסקטור הסמיקונדקטור הרבה מעבר ליחס כוח האדם שלנו בתחום", אומר קשת. אחוז ניכר מהמכירות של סקטור הסמיקונדקטור של כלל מוטורולה נובעים מתכנונים של המרכז בישראל. בגלל נפילת שוק התקשורת, ומאחר שהושקע הרבה בתחום זה, הדבר מאוד מורגש בחברה העולמית. בתקופת השיא, כאשר היה ביקוש עצום לסמיקונדקטור, המפעלים הקימו קווי ייצור שעלו הון רב. היום כאשר הביקוש ירד, המפעלים אינם מנוצלים, והפגיעה באותן חברות שהתבססו על ייצור עצמי קיבלו מכה קשה. העובדה שכוח האדם גדל במרכז התכנון היא אולי הערובה החשובה לכך שהחברה העולמית רוחש אמון רב ותולה את יהבה במרכז התכנון בישראל.
אחת השאלות הנפוצות בימים אלו היא כיצד קרה שחברה אמריקנית רב לאומית מבססת את מרכז הפיתוח החשוב ביותר ששלה בישראל למרות מיקומה הגיאופוליטי המסוכן?
ת: ישנם פתרונות פשוטים להתמודד עם שמירת המידע והעברתו. אלו דברים שכולם מתמודדים אתם. כאשר יש מתחים באיזור, אנשים פוחדים להגיע לארץ ואפילו יש להם הוראות לא להגיע לכאן. אבל לאורך הזמן ניתן לראות שחברות רבות, גדולות וחשובות בעולם, הקימו את המרכזים שלהן בעקבות מצבי חרום, או אחרי מלחמה, דווקא בישראל. למשל חברת אינטל, קמה בחיפה ב- 1974 אחרי מלחמת יום כיפור. בשנת 1982 היתה מלחמת שלום הגליל וזה לא השפיע על החברות הגדולות למתן ולהקטין את השקעתן בישראל. מוטורולה סמיקונדקטור ישראל בע"מ נוסדה באוגוסט אחרי מלחמת שלום הגליל. מאז היו מצבי מלחמה ופיגועים והחברות הגדולות רואות בכך חלק מהחיים ממש כמונו הישראלים, הן התרגלו לכך שזה לא פוגע בעבודה, הן רואות את "השורה התחתונה" ומבינות שכאן עובדים ברצינות והתפוקה לא נפגעת. ישראל נמצאת באחד ממרכזי ההייטק הגדולים ביותר בעולם, ובחברה העולמית מתייחסים למרכז בארץ כמו לעמק הסיליקון או לאיזור הייטק בבוסטון. בתחום התקשורת ישראל היא באחד המקומות הטובים בעולם מבחינת המומחיות ומיגוון הידע. יש בארץ חברות רב לאומיות רבות שהחליטו משיקולים מקצועיים בלבד להקים בה את מרכזי התכנון שלהן. כוח האדם הטוב המנוסה שישנו בארץ גרם לחברות, מתוך שיקולים של כדאיות, להסיק שזה המקום הטוב והכדאי ביותר עבורן למרות המגבלות הגיאופוליטיות. במלחמת המפרץ בשנת 1991, כאשר נפלו על ישראל 39 טילים, מוטורולה סמיקונדקטור שיחררה מוצרים בהתאם לתוכנית בלי לפגוע בהליכי העבודה למרות שירות מילואים מתיחות וכוננות. שטייר: "נכון להיום, במספר המניות הנסחרות בנאסד"ק במקום הראשון נמצאות חברות אמריקניות, אחר כך חברות קנדיות, ובמקום השלישי חברות ישראליות, יותר מיפאניות ומאירופאיות". לדעתו, רוב החברות הישראליות והמוניטין של ההייטק עדין שמור לישראל.

המתחרים
ש: מה מבדיל את מרכז הפיתוח של מוטורולה מזה של אינטל ו- IBM ?
ת: התחומים בהם עוסקת כל חברה לרוב שונים, אבל ככל אין הבדל גדול במהות. בכולן יש כוח אדם מצויין, עם שיטות עבודה שונות. כל חברה מתרכזת במוצרים שונים, לפעמים יש תחרות ביניהן, על כל פנים מדובר בחברות רציניות. לחברת אינטל יש יתרון בכך שהייצור נעשה בארץ, קרוב לפיתוח. כמו כן היא שולטת בתחום המחשבים האישיים ולכן מצבה הכללי יחסית טוב יותר, משום שתחום זה נפגע פחות. לחברת מוטורולה יש יתרון בכך שמרכז הפיתוח שלה הוא המגוון ביותר בתחום סמיקונדקטור בעולם. בדרך כלל במרכזי תכנון אחרים יש תחום ראשי או יחיד.

גיוס כוח אדם טוב
בתקופת הזוהר של ההיטק, היה מחסור בכוח אדם מנוסה והתחרות היתה קשה ופרועה. דווקא החברות החדשות היו מאוד אטרקטיביות בשל השכר והאופציות הגבוהות, אשר הפעילו את דמיונו של כל מהנדס "בדרך אל העושר". כיום, המצב שונה, וחברות ותיקות ויציבות מבוקשות בשל יציבותן הכלכלית. לדברי המרואיינים, אנשים היום הרבה יותר הגיוניים ברמת הציפיות שלהם ומתפשרים בתנאי העבודה. גיוון, יכולת התפתחות לעתיד ולא מתמקד רק על השכר. "חברה כמו מוטורולה מסוגלת להציע היום יותר מרוב החברות הבינוניות שבעבר היו מפתות מאוד בגלל תנאי השכר והאופציות להתעשר מהר". כאשר השוק התמוטט החברה לא ניצלה את המצב את זכויותיהם, קיימה את הבטחותיה ולא פגעה בשכרם. החברה רואה חשיבות רבה ליחסים עם האוניברסיטאות. היא מדגישה את הנושא של קליטת סטודנטים והעסקתם של סטודנטים מצטיינים בפרוייקטים של החברה. הקשר עם אוניברסיטת בן גוריון אמיץ מאוד, והמרכז בעומר מסייע לכך רבות. האם הפגיעה באוניברסיטאות עקב המשבר הכללי משפיע על רמת הסטודנטים, האם הסטודנטים המגיעים אליכם מוכשרים פחות מאשר בעבר? הרמה לא נפגעה כלל. היום קל יותר לקלוט את הטובים משום שהשוק רגוע והגיוני, דבר שפועל לטובת החברות הוותיקות והיציבות. כיום הסטודנטים הטובים מביטים על התמונה הכוללת ולא רק על השכר, יותר על יכולת ההתפתחות האישית ועל העניין בעבודה. ישראל קשת מציין במיוחד את תרומתם של העולים מחבר העמים, אשר תרמו גדולה מאוד לתעשיית ההיטק בארץ בכלל ובמרכז הפיתוח בפרט.

מה יהיה ?
מרכז התכנון חוגג השנה 21 שנה ליסודו. ניסיתי לעודד את שני המרואיינים לחזות את עתיד תחום הסמיקונדקטור ובעיקר לנסות לנבא מהו התחום שמוביל. "אנני יודע" ! אמרו כמעט יחד. אבל אם יורשה לנו לנחש, אומר קשת, נראה שהתחום אשר מחבר בין התקשורת הסלולרית והמחשב הנישא, על כל הפקודות הנלוות, בכל הווראציות שלו, הוא כנראה יהיה התחום שיתפוש את קידמת הבמה. הסמיקונדקטור שיודע לעשות את האלחוט וגם את ה- PDA, כנראה "יפתח" את השוק. יחד עם זה, התשובה היותר מדויקת שיכול היה להציע בביטחון היתה: "אנני יודע". "כאשר אנחנו מנסים לחזות את העתיד אנחנו מתבוננים דרך משקפיים של ההיטק", אמר שטייר, "כאשר אנחנו חושבים שכל האנשים רואים את הדברים כמונו, אנחנו מתבדים". לדוגמא הוא מביא את האנשים שחשבו שהאינטרנט הביא ל"פיצוץ" בתחום הצרכני וישנה את הכל. הטעות היתה שהם, אנשי האינטרנט, בחנו את העולם דרך המשקפיים המאוד צרים שלהם והם התבדו. על אותו משקל יש להתבונן על עולם הטכנולוגיה. צריך להתמקד בצרכים של האדם היותר פשוט, להתמקד בצרכים ביישומים והשימושים היותר עממיים ולא להיגרר אחרי אלה שחושבים במושגים של פעלולים ושגעונות. לדעתו, PDA וטלפון סלולרי בגירסאות השונות שלו אכן יתפסו את מקומם אבל הוא מוגבל לפלח שוק קטן יחסית. רוב האוכלוסייה עדיין לא יודעת לתכנת VCR בבית. ומתוך האוכלוסייה שיש לה PDA רק מעטים משתמשים ברוב הפונקציות שלהם. כנ"ל לגבי שלל הפונקציות של הטלפונים הסלולריים. שטייר מאמין שהעולם יתפתח לא בכיוון של אפקטים ופעלולים מהסוג הזה, אלא בשינוי שהמחשוב יעבור בתוך הבית. הטלוויזיה המחשב, וה-DVD, יעברו מהפיכה רצינית, כאשר הבית יהיה מחובר טוב יותר, לכל האמצעים הללו, מאשר הוא מחובר היום. רוב האנשים ישתמשו במערכת יותר מתוחכמת וכולם יופעלו ברשת אחת חכמה יותר, אינטראקטיבית. הוא צופה פריצה נוספת בטכנולוגיה של המערכת הרפואית. שוק מערכות ההדמיה יגדל, בגלל עליה בביקוש לשימוש בהם.

אחרי הסיליקון
שנים רבות שואלים מהו הגבול הטכנולוגי של הסיליקון? האם הגענו לקצה? שני המרואיינים עדיין רואים בסיליקון את החומר העיקרי בטכנולוגיה ושעדיין לא הגענו לקצה גבול מיצויו. קשת מספר שבעבר הרחוק, דיברו על גבול של 1 מיקרון. לאחר מכן דיברו על גבול של 0.3 מיקרון. כיום מתכננים בטכנולוגיה של 0.1 מיקרון ומטה... המסקנה המתבקשת היא שגם אם יגידו שיש גבול, הדרך ארוכה ויש עדיין הרבה מה לעשות בתחום הסיליקון. עם זה, הסקטור לא שוקט על שמריו ויש צוותים שתפקידם להתבונן לתווך ארוך של מספר שנים והם בוחנים את תחום הננו-טכנולגיה ועסוקים בחקר תחומים עתידיים. בעתיד יתחילו מחקרים ופיתוחים במודלים של ננו-טכנולגיה, עד אז יש עוד כמה דורות של תכנון בתחום הסיליקון. שטייר אומר, שכל האפקטים בתחום הסמיקונדקטור שהוזנחו בחישובים לפני חמש-עשרה שנה והתייחסו אליהם כאפקטים מסדר שני ושלישי, היום חוזרים כאפקטים מסדר ראשון. הוא מניח שכך יהיה גם בעתיד, נושאים שנראים היום רחוקים יעלו שוב על שולחן הדיונים ויהפכו לאפקטים חיוניים ובעלי חשיבות גבוהה בעתיד.

ארץ קטנה ומתוחכמת
הימצאותו של המרכז בישראל היא ברכה גדולה להייטק בכלל ולפיתוח טכנולוגי מתוחכם בפרט. כדי לקבל היזון חוזר ממוצר או רכיב מיוחד, מספיק לבקר אצל לקוחות בישראל. האינפורמציה הנאספת משקפת את התגובה שכדי לקבלה, היה צורך לנסוע ביבשות רבות בעולם. פעמים רבות אנו נמצאים הרבה לפני מדינות אחרות בעולם. חברות בארץ, הקדימו את דורן והעבודה של מוטורולה עם אותן חברות נתנה למרכז תכנון יתרון רב. זוהי התשובה לשאלה "למה ישראל" - שהיא מעין מיקרו קוסמוס של העולם. אם עושים סיבוב לקוחות בעולם, לכאורה, לומדים פחות מההיזון החוזר שמקבלים מחברות בארץ.

תעודת זהות MSIL
* נוסדה ב- 1982 על ידי סקטור המוליכים למחצה של מוטורולה ארה"ב.
* מהווה מרכז התכנון הגדול ביותר של מוטורולה בעולם בתחום ה- VLSI.
* המפעל מונה כ- 550 עובדים במספר מקומות במרכז הראשי בהרצליה, בשלוחת הפיתוח בגן-התעשייה עומר.
* למרכז הישראלי אחריות על התחומים הבאים:
- פיתוח לתקשורת נתונים.
- מעבדים לעיבוד אותות.
- פיתוח מעבדים לתקשורת סלולרית, הן למערכות התשתית והן ל- Handset.

כמו-כן עוסקת החברה בפיתוח מערכות S/W-H/W, ופיתוחי תוכנה. מעבדת הבדיקות וניתוח-כשלים הינה מהמתמקדות מסוגה.